כתבות

תהיו בני אדם, תעמדו בפיתוי

תמר קדיש, מחזור ד'
07/01/2022

השבוע התרסק מסוק ה"עטלף" מול חופי חיפה; במסוק היו שלושה קצינים, שניים נספו – סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל, יהי זכרם ברוך; אחד ניצל – סרן רון בירמן.

צה"ל ערוך ויודע כיצד לפעול במצבים כאלו בשביל להגיע אל המשפחות עם ההודעה המצערת בצורה הכי מיומנת שאפשר. רק שבמקביל למה שכולנו מכירים כ'דפיקה בדלת' או השורה בערוצי המדיה של 'הודעה נמסרה למשפחות', נעשה מרוץ במהירות האור מול כל ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות השונות.

כך למשל, קיבלנו השבוע דוגמה חיה לנושא כששני חברי כנסת ,שאחד מהם איש שירותי הביטחון לשעבר, בחרו לעדכן במליאת הכנסת פרטים על התרסקות המסוק עוד לפני שצה"ל התיר את פרסום פרטי האסון לאחר שהודיע למשפחות ההרוגים. אחד מחברי הכנסת אמר מידע שגוי שלא היו נפגעים בהתרסקות וחבר הכנסת השני הודיע כי שני חיילים נהרגו. חשוב להגיד לחברי הכנסת הללו: אתם אמורים להיות חלק מההנהגה של המדינה, אנשים אתים מלאים בערכים, רצון לעשות ולשנות בשביל שיהיה פה טוב יותר ושכולנו נהיה אנשים טובים יותר. אז איך יכול להיות שהיה נראה לכם נכון לדבר על הדברים האלו עוד לפני שצה"ל התיר את הפרסום?

הפיתוי הוא גדול, אין לי ספק, אבל אל תשכחו שמאחורי כל רשימת שמות שרצה בוואטסאפ, סטורי באינסטגרם, תוכנית חדשותית שנאמרת בה בשורה על אסון כזה או אחר – יש משפחה. משפחה שבאותו זמן חייה משתנים ולא יחזרו להיות כפי שהיו בשום צורה בגלל אותה 'דפיקה בדלת'. תחשבו על המשפחות שלכם; הייתם רוצים שהם יקבלו הודעה מאנשים שעוברים הכשרות ארוכות לכך בליווי אנשי צוות ושידעו להיות הכי ישירים אתכם בשעת האסון, לא ככה? אז תזכרו את התהייה הזאת בפעם הבאה שתראו איזשהו פרסום; תנסו לעמוד בפיתוי הגדול ולא להעביר הלאה; תנסו דווקא להעביר את המסר שצה"ל עושה את עבודתו ותנו לו להודיע למשפחות שחיים משתנים בדפיקה אחת בדלת.

Ecocide

בוגר מחזור ז', אוהד ושלר, מתעורר מתרדמתו הדוגמטית בעקבות צפייה בסרט המדובר של נטפליקס Don't Look Up, וכותב על הקשר בין המשפט הבינלאומי ומשבר האקלים.

Zeitgeist

"צַיִיטְגַיִיסְט (מגרמנית Zeitgeist, מילולית: "רוח הזמן"; לעיתים נקרא בעברית "רוח התקופה") הוא מכלול הרעיונות, המוסכמות, …

העט הנובע – שיר בניו־סינדרום

העט הנובע – פינת השירה של הניו־סינדרום מביאה שירה מקורית ומתורגמת, שלנו וגם של אחרים.

סינמה־סינדרום – ינואר 22

בר לב לוי, בוגר מחזור י' ומבקר הקולנוע של הניו־סינדרום, בביקורת על סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון – ליקריץ פיצה.

תהיו בני אדם, תעמדו בפיתוי

תמר קדיש, בוגרת מחזור ד', מעלה קריאה חשובה בעקבות אסון התרסקות המסוק שאירע השבוע, מנקודת מבטה של מי ששירתה במערך הנפגעים של צה"ל.

פקעת האשמה

בוגר מחזור ד', יובל גאון, כותב על פקעת רגשות האשמה המודרניים שאנו פשוט חייבים להתיר.

משולחנו המבולגן של ראש המכינה

ראש המכינה בן כנס כותב על שותפות, עצמאות והגבולות התוחמים אותן.

העט הנובע – שירה בניו־סינדרום

העט הנובע – פינת השירה של הניו־סינדרום מביאה שירה מקורית ומתורגמת, שלנו וגם של אחרים.

על ההערצה ועל מעלת היוהרה

בוגר מחזור ה' עמרי גולדשטיין כותב על הערצה, על יוהרה ועל מה שביניהן.

מחשבות מלניאליות: מצאתי את הסיקוול של גמביט המלכה

בוגר מחזור י' איתי עלה פיט משתף בפיסת אנושיות נדירה שגילה.

גלילה למעלה