בשנות ה־60 של המאה האחרונה קמה בצרפת תנועת האוליפו – תנועה ספרותית אוונגרדית שבמידה רבה דרשה להגדיר מחדש את המכונה בפי ההמון ספרות. אחד ממקימי התנועה הוא רמון קנו, שספרו תרגילים בסגנון שיצא בצרפתית כבר ב־1947 תורגם לעברית לפני מספר שנים על ידי רותם עטר ויצא בהוצאת מקום לשירה. הספר הוא מעין ניסוי ספרותי בו מספר קנו סיפור קצר ופשוט שמתרחש בלב העיר פריז, אלא שהוא מספר אותו ב־99 גרסאות שונות ומשונות. הרעיון לניסוי הזה לקוח משיטת הנושא ווריאציות שנהוגה במוזיקה הקלאסית.
בעקבות הקריאה המהנה בספרון הנהדר הזה של קנו, החלטתי להזמין את קוראי הניו־סינדרום לניסוי דומה אך מאתגר עוד יותר: בעוד כמה שורות אספר שני סיפורים קצרים במיוחד, כל אחד באורך של 99 מילים בדיוק. את הסיפורים הללו אזמין אתכם, הקוראים, לשכתב. בניגוד למגבלה העלילתית שגוזר על עצמו קנו בספרו, אתם מוזמנים גם להמשיך את העלילה שהתחלתי ואף לסטות ממנה תוך שמירה על קשר כלשהו, גם אם רק אתם רואים אותו; אתם מוזמנים גם לאמץ לחלוטין את המתודה שמציע קנו ולספר מחדש את אותו הסיפור בדיוק: ניתן לכתוב את הסיפור בצורת ספרותית שונה; להחליף את סדר המילים; להחליף מילים מסוימות באחרות; להוסיף מילים אקראיות לגמרי שלא קשורות כלל לגרסתו המקורית של הסיפור; בקיצור, הכל מותר. דבר אחד מוכרח להשתמר – 99 מילים. לא 98 ולא 100.
אם ברצונכם להיענות לאתגר, נא צרו איתנו קשר:
והרי הסיפורים:
I
ביום ראשון כשחזר ממקום עבודתו בסביבות השעה שתיים, עצר עובד הדואר בתחנת הספרים שעל יד ביתו. הוא עיין בספרים השונים כשלפתע צד את עינו עותק בלוי של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב. הוא עט על הטרף כעוף דורס, חטף את הספר מהמדף והכניסו בחיפזון לשקית הרב פעמית שנהג לשאת איתו לכל מקום, בדיוק למקרים מן הסוג הזה. הוא העביר את מבטו בזריזות על פני המדפים הגדושים אנציקלופדיות וגיליונות של מסע אחר. כעבור כמה רגעים נזכר כי עליו למהר לביתו, שכן משלוח מהסופר עשוי להגיע בכל רגע. הוא פנה מן המדפים לכיוון ביתו, ובאותו הרגע נתקל בו אדם זר, נפל ומת.
II
בכל בוקר יושבת הספרנית בבית הקפה הסמוך לביתה, שותה הפוך קטן חזק על סויה ואוכלת מאפה תפוחים וקרם שקדים. היא אמנם טבעונית אבל על קרם שקדים צרפתי היא לא מוותרת. בשעות הבוקר המוקדמות יושבים בבית הקפה תמיד אותם אנשים בדיוק. מעולם לא נכנס לבית הקפה בשעה זו אדם שאינו מוכר לה לפחות בפרצופו. לפני מספר ימים כאשר ישבה לה שם כרגיל, הבחינה באדם זר נכנס בדלת. הוא ביקש לדעת אילו מיני פולי קפה משמשים כאן. הוא נענה כי אין מיני פולים, אלא רק סוג אחד והוא סוג ייחודי שנקלה במקום. מיד פרץ הזר בזעקת שבר ויצא. היום הגיע שוב.